• להבת סנט אלמו / אש אלמו הקדוש

תופעת מזג אוויר חשמלית שגורמת לדברים חדים כמו תרנים בראש מגדל או ספינות להראות כאילו הם מוארים, לרוב במהלך סופות. בימי הביניים, לפני שידעו ממש מה זה מזג אוויר או חשמל, האמינו שאם יתפללו מספיק, אלמו הקדוש יסמן להם את הסכנה באמצעות האורות האלה.

נראית לעיתים כשמטוסים טסים בענני סערה טעונים במיוחד.

לקריאת כתבה על טייס שנהרג כנראה בגלל תופעה זאת לחצו כאן


  • פרץ רוח

מכונה גם "מיקרוברסט" כאשר אזור התרחשות התופעה הוא עד 4 ק"מ (כאשר אזור ההתרחשות גדול יותר, התופעה מכונה "מקרוברסט").

על התופעה: משב רוח חזק היורד מענן סופה. 

פרץ הרוח נוצר בעקבות זרמים של אוויר היורדים אל הקרקע מהענן.

שלב 1 - המטוס מתמודד עם רוח נגדית חזקה שמרימה את המטוס למעלה.

שלב 2 - זרם רוח יורד מטיח את המטוס לקרקע.

שלב 3 - לבסוף פר הרוח מכה בעוצמה הרבה ביותר: רוח אחורית.

מה שבעצם קורה למטוס זה הנמכה במהירות, איבוד עילוי וצניחה לקרקע.

נתוני הטיסה יראו שילוב של רוחות שמשתנות במהירות ואז מעבר לזרם אוויר יורד.

פתרונות: חיזוי מוקדם של פרצי הרוח ע"י *מכ"מ דופלר.

כיום מכ"מ זה נמצא גם במסופים שבקרקע וגם במטוסים המיועדים לטיסות מסחריות.

*למידע נוסף על המכ"מ עברו לדף "מושגים שונים" שבאתר.


  • "עננים" בלולאות

למעשה מדובר באדים שמטוסי הסילון פולטים באוויר וכתוצאה מתהליך שריפת הדלק הם משחררים אדי חום, פחמן דו חמצני ואדי מים.
ככל שהמטוס נמצא בגובה רב יותר וככל שהטמפרטורה נמוכה יותר, האדים הופכים לגבישי קרח כך שהם נראים כשובלים ארוכים הנמשכים מאחורי המטוס.
בד"כ מתבצע בזמן גיחות צילום של חיל האוויר.


  • פגיעת ברק

פגיעות של ברקים במטוסי נוסעים הם עניין של יומיום בעולם.

מטוסי נוסעים מתוכננים לעמוד בפגיעות ברקים. מערכות חשמליות המקיפות חלקים כמו תא המכשירים האלקטרוניים או מיכלי הדלק מקבלות הארקה כדי למנוע ניצוצות וקצרים (Arcs).

בדרך כלל פגיעות הברק מתרחשות בקצוות החדים של המטוס, כמו קצה הכנף או החרטום והזרם יוצא דרך הזנב. זה קורה כי גוף המטוס הופך ל"כלוב פאראדיי" (מיכל המונע שדות אלקטרומגנטיים). האנרגייה והמטענים החשמליים מפגיעת הברק עוברים סביב המעטפת החיצונית של הכלי ומגינים על החלקים הפנימיים מכל זרם חשמלי.

לדבריו, מטוסים חדישים כמו ה-"בואינג 787" או ה"אירבוס 350" בנויים מאחוז גבוה יותר של חומרים מרוכבים (Composites), כמו סיבי פחמן, הגורמים להולכה חשמלית פחותה יותר של גוף המטוס והכנפיים. היצרנים פיתחו דרכים להתגבר על כך על ידי שהם מוסיפים חוטי מתכת לתוך החומרים המרוכבים, כדי לוודא מוליכות טובה של חלקיו החיצוניים של המטוס.

לסיכום אומר האנסמן כי פגיעות ברק אינן בעייה חמורה מהיבטי הבטיחות. כאשר מטוסים עוקפים אזורי סערה, זה לא בגלל ההימנעות מברקים אלא כדי להבטיח טיסה חלקה יותר, פחות חתחות (Turbulence), או המנעות מנזק חיצוני לגוף המטוס מפגיעת ברד.


  • מערבולת קצה כנף / wake turbulence

באווירודינמיקה - מערבולת קְצה כנף (או עַרבּולֶת שוֹבֶל / טוּרְבּוּלֶנְטִיּוּת שוֹבֶל) היא זרימת אוויר סביב כנף בעלת אורך סופי (בניגוד למקרה התאורטי הפשוט יותר של כנף אינסופית), שבה האוויר זורם סביב קצה הכנף מהאזור שמתחת הכנף לאזור שמעליה, ופוגש את חלקי הכנף הסמוכים לקצה בכיוון זרימה מלמעלה למטה, תוך יצירת מערבולת אוויר שנותרת במקומה אף מספר דקות לאחר מעבר כלי הטיס.

תופעה זו נובעת מהפרש הלחצים בין הזרימה מתחת לכנף ומעליה. הפרש לחצים זה הוא הגורם לכוח עילוי, וככל שהפרש לחצים זה גדל, כך גדלה עוצמתן של מערבולות קצה הכנף. הזרימה הנובעת ממערבולות קצה הכנף פוגשת את זרימת האוויר המגיעה לכנף עקב תנועתה באוויר ויוצרת מהירות זרימה שקולה, שכיוונה פונה כלפי מטה. לפיכך, כוח העילוי, הניצב לכיוון מהירות שקולה זו, יהיה מוטה לאחור, ולמעשה יהיה לו רכיב של גרר ביחס לזרימת האוויר המקורית. רכיב זה נקרא גרר מושרה והוא אחד מהמרכיבים העיקריים של כוח הגרר.

בשל היות התופעה קשורה לקצה הכנף, ככל שהיחס בין אורך הכנף לבין רוחב קצה הכנף גדל התופעה נחלשת. מסיבה זו סובלים מטוסי נוסעים ותיקים, כדוגמת בואינג 707, ממערבולות קצה כנף קשות, שאף מונעות נחיתה רצופה של שני מטוסים אחד אחרי השני, אם הראשון מייצר מערבולות קצה כנף גדולות וחזקות. אחד הפתרונות לבעיה זו הוא תכנון כנפיים בעלות קצה כנף העומד כמעט בניצב לכנף (כנפונים). במטוסי תובלה כנפונים כאלה יכולים "לחסוך" עד כ-5% עילוי. 

מערבולת קצה כנף נוצרת מקצות הכנפיים של המטוס. הדבר גורם לעלייה מהירה של חרטום המטוס כלפי מעלה (כמו הזדקרות). 

ישנן מערבולות אוויר שיכולות ליצור כיסי אוויר מסוכנים.  

תפקידים של פקחי הטיסה בין היתר הוא הוא לדאוג "לרווח" את המרחק בין המטוסים כדי שהם לא יתקלו במערבולות קצה כנף.

תמונה ממחקר של נאס"א המדגימה את התופעה


מקורות: ויקיפדיה, תעופה בחקירה.

אתר זה נבנה באמצעות