מחווני טיסה
- מד גובה
מד הגובה מציג את גובה כלי הטיס (ברגל או במטר) מעל גובה פני הים באמצעות מדידת לחץ האוויר. יצוין כי הגובה הנמדד בשיטה זו אינו גובה אמיתי מעל פני הים, כפי שמצוין במפות טופוגרפיות, אלא "גובה משוקלל לחץ ברומטרי". שיטת מדידה זו מאפשרת לקבל קריאת גובה אחידה בכל כלי הטיס הנמצאים במרחב פיקוח מסוים. לכן חייבים כל הטייסים במרחב זה לכייל את מדי הגובה באותו אופן בהתאם ללחץ הברומטרי המקומי במרחב (QNH). גובה לחץ האוויר המקומי נמסר לטייס על ידי פקח הטיסה עם כניסתו לתחום הפיקוח, או כאשר מתעדכנת מדידת הלחץ בתחומו.
- מד מהירות
- מד המהירות מציג את מהירות האוויר המכשירית של כלי הטיס (בקשר, מייל לשעה או בקמ"ש) ביחס לגוש האוויר המקיף אותו על ידי מדידת הלחץ הדינמי בצינור הפיטו.
- מד מהירות אנכית
- מד המהירות האנכית, נקרא גם מד שיעור נסיקה והנמכה מודד את קצב השינוי בלחץ האוויר ומציג את המידע לטייס כשיעור של טיפוס או הנמכה של המטוס ברגל לדקה, מטר לשנייה.
- מד זווית התקפה
מחוון המציג את זווית ההתקפה של כלי הטיס. בכלי טיס סילוניים המחוון מאפשר לתאם את כל המרכיבים של נתוני הטיסה הנדרשים לנחיתה במהירות מסוימת בשביל לאפשר גישה מיוצבת ובטוחה. במטוסי קרב מחוון זווית התקפה יאפשר לטייס לראות את קרבתו לסף מעטפת הטיסה של המטוס. המחוון לעיתים מציג את הנתון במעלות (ערך מוחלט) או ביחידות זווית התקפה - חלוקה מחושבת בשיעור מסוים לטובת נוחות. בנוסף ייתכן מחוון נוסף הנקרא רמזור, המציג את זווית ההתקפה בשלושה מצבים, כאשר המצב האמצעי יהיה זווית התקפה בטווח רצוי, לרוב לנחיתה.
- מחוון מאך
- מד המהירות האנכית, נקרא גם מד שיעור נסיקה והנמכה מודד את קצב השינוי בלחץ האוויר ומציג את המידע לטייס כשיעור של טיפוס או הנמכה של המטוס. מחוון מאך מציג לטייס את מספר המאך של המטוס. מאפיין מטוסי סילון ושימושי בעיקר בטיסות בגבהים רמים. לעיתים מחוון המאך משולב בתוך מחוון מהירות האוויר.
- מד אופק מלאכותי
- מד האופק המלאכותי מציג את האוריינטציה של המטוס ביחס לקו האופק של כדור הארץ. מד האופק המלאכותי מציג את זווית העלרוד (זווית שיפוע קדמי ואחורי), את הגלגול (נטייה מצד לצד סביב ציר האורך). זהו מחוון הכרחי בעת טיסת מכשירים בלילה ובמצבי ראות לקויה ביום. המחוון מחולק לרוב לשני צבעים הממחישים את האופק — כחול או אפור המייצג את השמים וחום או שחור המייצג את הקרקע, והוא מיועד להיות אינטואיטיבי לשימוש.
- מצפן ג'יירו
- מצפן הג'יירו (מאנגלית: Heading Indicator) הנקרא גם ג'יירו כיוון. את המחוון מכוונים על פי המצפן המגנטי לצפון גאוגרפי כלומר לאחר תיקון שגיאות מצפן. עקרון הפעולה הוא גירוסקופ מסתובב ולכן הוא נתון לטעויות של היסחפות ויש לבצע תיקוני כיוון מדי פעם על ידי כיול המד לפי המצפן המגנטי. במטוסים מתקדמים (לרבות רוב מטוסי הסילון), מד כיוון הטיסה הוחלף במחוון HSI (ראו בהמשך) אשר משלב נתוני ג'יירו כיוון ומערכות ניווט מכשירים.
- מד פניה והחלקה / מתאם פניה
מד הפניה והחלקה מציג את כיוון ושיעור הפניה. המד כולל שני מכשירים, האחד הוא מעין חרוז הנמצא בשפופרת הדומה לפלס והוא מד החלקה. כאשר החרוז לא נמצא באמצע, אזי המטוס נמצא במצב לא מתואם ומחליק לצד שהחרוז נוטה אליו.
מד שיעור פנייה כולל מכשיר המחווה על כיוון הפנייה והקצב שלה. במחוונים מודרניים יותר הנתון מוצג על ידי צללית של מטוס. שיעור הפנייה מוצג על ידי זווית הנטייה של הצללית, ישנן שנתות על גבי המסגרת של המחוון המציינים שיעור פנייה של 0 ופנייה של 3 מעלות לשנייה המהווה את קצב הפנייה הסטנדרטי לטיסת מכשירים שכן קצב זה מאפשר חישוב מדויק של פניות ותבניות דוגמת תבנית ריתוק.
לרוב מד פנייה והחלקה משתמש בג'יירו חשמלי.
- מצפן מגנטי
- מציג את כיוון המטוס ביחס לצפון המגנטי ובמטוסים קלים משמש כמכשיר הכיוון העיקרי. עם זאת, למצפן המגנטי מספר שגיאות אופייניות שצריך להתחשב בהן במהלך הניווט (כגון נטייה מגנטית). כמו כן המצפן דורש כיול יחסית לשטפים המגנטיים של הסביבה ושל כלי הטיס עצמו.
- מחוון VOR / ILS
- מחוון VOR (ראשי תיבות של: VHF Omnidirectional Range) משתמש במשואה חיצונית לקביעת רדיאל יחסית למשואה. מחוון VOR לרוב גם מציג נתוני מערכת נחיתת מכשירים (ILS). במכשירי VOR מסוימים ניתן לקבל נתוני מרחק ממשואות DME. משמש בעיקר לניווט בתנאי טיסת מכשירים.
- מחוון ADF
- מחוון ADF (ראשי תיבות של: Automatic Direction Finder) משתמש במשואת NDB (ראשי תיבות של: Non Directional Beacon) בשביל להפיק נתון כיוון למשואה, כלומר המערכת לא נותנת כיוון יחסי למשואה אלא רק מכווינה את המטוס אליה. המערכת נחשבת למיושנת בסטנדרטים של היום ומשמשת במספר מצומצם של כלי טיס.
- מחוון HSI
- מחוון HSI (ראשי תיבות של: Horizontal Situation Indicator) מאגד נתוני מחוון מצפן ג'יירו ומחוון VOR/ILS וקיים בשביל להקטין את כמות מכשירי הטיסה המשמשים לטיסת מכשירים בשביל להקטין את העומס על הטייס ולייעל את סריקת המכשירים שלו (האופן בו הוא קורא את המכשירים).
- מד גובה אלקטרוני
- מד הגובה האלקטרוני המשתמש במכ"ם אנכי, מציג לטייס את הגובה המעשי של כלי הטיס מעל פני השטח (מעפ"ש), בניגוד למד גובה ברומטרי המבצע מדידה יחסית לנקודת ייחוס מסוימת. המכשיר אופייני למטוסים מתקדמים הטסים לרוב בתנאי מכשירים וכן למסוקים.
- מד ג'י (תאוצה אנכית)
- במטוסי קרב ופעלולים מחוון ג'י מאפשר לטייס לראות את קרבת המטוס לסף מעטפת הטיסה שלו מבחינת עומס, ואת טיב התמרון המבוצע. המד מציג את נתוני התאוצה ביחידות של ג'י.
- שעון (כרונוגרף / כרונומטר)
- מדידת זמנים היא קריטית לטיסות מכשירים וניווט עיוור, לכן לרוב מטוסים יכללו כרונוגרף נגיש. לרוב השעון יכלול סוללה ויעבוד עצמאית ללא תלות בשאר מערכות המטוס. בכלי טיס מתקדמים השעון יהווה מחוון גיבוי שכן התצוגות המתקדמות לרוב יבצעו את החישובים בעצמן ולא ידרשו מדידת זמנים מדויקת על ידי הטייס.
בשנת 1937 בחר חיל האוויר המלכותי הבריטי סט של שישה מחווני טיסה בסיסיים כתקן בתא הטייס המודרני, סידור זה נשאר תקני במשך עשרים השנים הבאות.
השישייה הבסיסית אומצה גם על ידי התעופה האזרחית, אך לאחר מלחמת העולם השנייה הסידור שונה:
בשורה העליונה: מד מהירות, מד אופק מלאכותי, מד גובה.
בשורה התחתונה: מד פניה ושיפוע, מד כיוון הטיסה, מד מהירות אנכית.
ברוב המטוסים שנבנו לאחר 1953 ניתן למצוא ארבעה ממחווני הטיסה המסודרים באופן תקני בצורת T. מד האופק המלאכותי ממוקם במרכז למעלה, מד המהירות משמאלו, מד הגובה לימינו ומד כיוון הטיסה מתחתיו. שני המחוונים הנוספים, מד הפניה והשיפוע ומד המהירות האנכית, ממוקמים בדרך כלל מתחת למד המהירות ומד הגובה אך ניתן גם למקם אותם בצורה חופשית יותר בלוח המחוונים. המצפן המגנטי ממוקם מעל ללוח המחוונים לרוב במרכז השמשה הקדמית. במטוסים חדשים יותר המצוידים בתא טייס מזכוכית, סידור התצוגה תואם לסידור ה-T הבסיסי.
עם התקדמות טכנולוגיית האוויוניקה וכחלק הקונספט של קוקפיט מזכוכית החל שילוב במחוונים בצגים דיגיטליים המאפשרים ריכוזם וייעול סריקת המכשירים בטיסת מכשירים.
ישנם לרוב שני סוגי תצוגות: תצוגה רב-תכליתית (MFD) ותצוגת טייס/תצוגת טיסה עיקרית (PFD).
צג PFD ישלב את מרבית מחווני הטיסה העיקריים, ותמיד יציג את נתוני הטיסה הרלוונטיים, אפילו עם שינוי פורמט התצוגה. בעוד צג MFD יאפשר הצגת נתונים נוספים כגון נתוני מנוע, מפות, נתוני מכ"ם מערכות ניווט וכדומה. כמו כן צג ה-MFD יכול לכלול פונקציה לשכפול התצוגה של ה-PFD אם היא קיימת.
אחד היתרונות הבולטים בצגים דיגיטליים מתקדמים הוא שילוב של נתונים מחיישנים דיגיטליים. מחושבים כגון וקטור טיסה מהירות קרקעית וכדומה.
boeing 777 (מטוס נוסעים)
F22 (מטוס קרב)
B17 (מפציץ כבד)
c-130 (מטוס תובלה)
מקורות: ויקיפדיה, בא-במייל.
